|
|
| ברוכים הבאים לפורום התמקדות |
|
 |
|
 |
|
| נושא ההודעה |
 |
מחבר |
 |
תאריך ושעה |
|
 |
|
 |
|
| התמקדות ומדיטציה
|
 |
טלי צור |
 |
12/2/2011 13:0 |
עצמאות ובלהה יקרות,
בשיעור האחרון, ממש בתומו, עלתה השאלה האם התמקדות היא סוג של מדיטציה. התשובה הנחרצת הייתה שלא. ואני נותרתי תוהה, שכן להבנתי ההתמקדות הינה תהליך שכתוצאה ממנו מצב התודעה שלנו משתנה בהשוואה למצב התודעה בו היינו לפני התהליך... ההתמקדות, כך למדנו, הינה כלי יעיל ביותר לביצוע פעולה עצמית ,פנימית ,פנים -תחושתית ופנים-תודעתית...
לתפיסתי, ההתמקדות הינה תהליך שהינו רובו ככולו חוויה מדיטטיבית המזמנת את התחושה המורגשת, מאתרת אותה, מסמנת אותה ועושה בה שינוי בעל איכות תרפוייטית...
כמוה כמדיטציה, ההתמקדות מצליחה ל"נטרל" את המוח האנושי הגועש, לעקוף אותו, ובכך למעשה לאפשר לאיכויות תחושתיות -גופניות ל"דבר" ולעשות את השינוי...
הגב להודעה זו |
|
| האם התמקדות היא סוג של מדיטציה? |
 |
עצמאות ובלהה |
 |
13/2/2011 3:35 |
התמקדות אינה סוג של מדיטציה. ואין לערבב בין השניים. התמקדות יכולה להתלוות למדיטציה, כמו גם לחינוך, ליצירה, לעסקים ועוד. כשמוסיפים התמקדות לתחומים שונים היא מעמיקה את התובנות לנושאים ואירועים המתרחשים בחיינו.
גם מדיטציה וגם התמקדות משתמשות באותם אלמנטים המאפשרים לתהליך פנימי להתרחש כמו: החלטה לעשות תהליך, התרכזות בתחושות גוף פיזיות וקבלה לא שיפוטית של מה שיש בכאן ועכשיו.
מדיטציה על פי הויקיפדיה:
מדיטציה - היא כלי טכני לביצוע פעולה עצמית על נפש האדם.
כתוצאה מתרגול טכניקות מדיטציה, מצב התודעה של האדם משתנה ביחס למצבי התודעה השכיחים אצלו בעת ההתנהגות והפעולות היומיומיות.
ישנן עשרות או מאות טכניקות שונות של מדיטציה שהתפתחו באופן עצמאי בתרבויות שונות בעולם.
תרגולי מדיטציה שונים קיימים בדתות שונות, בכללן הבודהיזם, האסלאם (אצל הסופים) היהדות (בחסידות), הנצרות, וההינדואיזם.
ניתן לחלק את תרגולי המדיטציה לשני חלקים עיקרים: סביל ופעיל.
• סוג מדיטציה סביל הוא זה בו המתרגל אינו עושה דבר, אלא מניח לתהליך טבעי לחלוטין לקרות מעצמו. בתרגול הסביל המודעות ערה לשינויים הבאים וחולפים באיברי החישה השונים של הגוף, באחד ממצבי המנוחה השונים (דוגמה: ישיבה תוך ערנות לתחושת הבאות וחולפות באיבר המגע כתוצאה מתהליך הנשימה).
• בתרגול פעיל האדם יוזם פעולה המשפיעה על ההכרה כמו ריכוז תשומת הלב בקצה האף (דוגמה לפעולה הכרתית) או סיחרור סביב עצמו (דוגמה לפעולה פיזית).
דוגמאות לתרגולי מדיטציה:
• הפניית קשב לתחושות סומטוסנסוריות (תחושות גוף) בחלק מסוים מהגוף (כגון מגע האוויר הנכנס והיוצא מהנחיריים) או למחשבות חולפות (ויפאסאנה, זאזן).
• הפניית קשב לצלילים הבאים וחולפים באיבר השמיעה, או התמקדות בצליל אחד, למשל "אום".
• הדמיה פנימית של מראות וסיטואציות (לאם רים).
• ישיבה בעיניים פקוחות בחשיכה מוחלטת במשך שעה לפחות (מדיטציית חושך).
• סיבוב במקום במהירות גדולה במשך 3/4 שעה (סחרור סופי).
מהי התמקדות?
התמקדות היא תהליך טבעי שמטרתו להביא הקשבה ייחודית למקום של תחושה מורגשת בעלת משמעות שהיא ללא מילים ואינה ידועה בקוגניציה. כל התהליך מתרחש בסף מודע, עוקף מחשבות ומתרחש בחוויה הפנימית. בנוסף תהליך ההתמקדות מובנה ומבוסס על ששת הצעדים שנמצאו במחקר כתנועות של תהליך טבעי של האורגניזם בדרך לריפוי (על פי פרופ´ יוג´ין ג´נדלין).
צעדים אלו עוזרים לאדם לזהות את התחושה, להיות עם התחושה, ולאפשר למשמעות ולסיפור לעלות לסף המודעות. כאשר האדם נמצא בתהליך הזה מול התחושה המורגשת קורים לרוב דברים נוספים באורגניזם, והתוצאה היא שהתחושה מתמוססת, או גדלה או מתקדמת לצעד נוסף ומגיעה לרבדים נוספים פנימיים.
"להבנתי ההתמקדות הינה תהליך שכתוצאה ממנו מצב התודעה שלנו משתנה בהשוואה למצב התודעה בו היינו לפני התהליך..." תהליך ההתמקדות מאפשר שינוי בחוויית הגוף לאיך הוא נושא חוויות שונות ואירועים בחיינו. התוצאה נילווה לתהליך הזה הינו שינוי תודעתי אך זו אינה המטרה המוצהרת בהגדרת תהליך ההתמקדות.
במדיטציה המטרה לזהות את התחושה הגופנית הפיזית (ללא חיפוש תוכן ומשמעות) ולהיות איתה בהתבוננות מלמעלה, להתרכז בנשימות עד שזה חולף מהחוויה הגופנית ומהתודעה.
התמקדות היא עדינה ועוצמתית. תהליך קצר מועד לריפוי בעיות רגשיות ודפוסים. היא נוגעת בשורשי הבעיה, שבאה לביטוי דרך תחושות הגוף ועוזרת לשנות דפוסי התנהגות וחשיבה. ומכאן האדם פועל פעולות להזנת השינוי בחייו.
גם מדיטציה וגם התמקדות הם כלים לתרגול של האדם מול עצמו ודורשים מיומנויות של ריכוז תשומת הלב פנימה, חוסר הזדהות וחוסר שיפוטיות.
"ההתמקדות הינה תהליך שהינו רובו ככולו חוויה מדיטטיבית המזמנת את התחושה המורגשת, מאתרת אותה, מסמנת אותה ועושה בה שינוי בעל איכות תרפוייטית... כמוה כמדיטציה, ההתמקדות מצליחה ל"נטרל" את המוח האנושי הגועש, לעקוף אותו, ובכך למעשה לאפשר לאיכויות תחושתיות -גופניות ל"דבר" ולעשות את השינוי..."
אין לבלבל את הטכניקות. ההתמקדות איננה חויה מדיטטיבית!!! היא אכן מביאה שינוי בתודעה ומורגשת בחוויה הפיזית FELT-SHIFT, ועושה שינוי מן הפנים החוצה בחיי היומיום ולא רק בתירפייה.
המדיטציה שואפת להשקיט את הראש הגועש במחשבות טורדניות, דרך התרכזות בנשימה תוך כדי התבוננות בסימפטומים הפיזיים. התמקדות מביאה להשקטת המוח כתוצר נילווה לתהליך שעובד ישירות עם החוויה הגופנית של הגוף. לא ניתן לעשות התמקדות כשהמוח גועש. התמקדות עוקפת חשיבה ותרגול לאורך זמן מאפשר השקטת המחשבות והתרכזות בתחושות הגוף בעלות המשמעות.
תהליך ההתמקדות משתמש במודע פעיל המלווה את התהליך עם הנחיות פנימיות מובנות כדי לקדם את המשמעות הטמונה בתוך התחושה. בתוך כל תחושה יש הפוטנציאל לצעד הבא שלו לקראת ריפוי. המתמקד פעיל ביצירת התנאים המאפשרים להובלה קדימה להתרחש מעצמה. (CARRYING FORWARD).
הגב להודעה זו |
|
|
 |
|
 |
|
| המבקר
|
 |
עצמאות ובלהה |
 |
9/1/2011 4:36 |
המבקר כנראה, הינו חלק מאיתנו בני האדם. הוא נוצר במהלך חיי האדם כתוצר של מפגשים אינטראקטיביים עם ההורים ואחר כך עם אחרים. הוא הופך להיות מעין דפוס שבמרכזו יש את הכאב של ההורה, הדאגה והחשש שלו לילדיו. הגוף האורגני לרוב מפרש את המסר כמסר שהוא נגדו ולא בעדו, ו"סוחב" את זה כדפוס בחייו של הילד, המתבגר, הבוגר. כשהאדם מזדהה עימו, קשה להבחין בינו לבין הקול הפנימי שקראנו לו מצפון. ואז נוצר בלבול בין השניים והכאב גדול. כדי לעצור את הכאב יש לזהות את המבקר הפנימי, את השפעתו, להכיר אותו ואת דרכי פעולתו, וגם את התוצאות שהוא מביא לחיינו. קשה להכיל אותו ולקבל אותו כשהוא בשיא עוצמתו. יש לחזק את השריר הפנימי של היכולת להכיל אותו, ולנתק את ההזדהות שלנו עמו כדי לעצור את הפגיעה בדימוי העצמי. התמקדות מנסה לעזור לנו להבחין בין הקול הפנימי למבקר דרך התחושה הגופנית. אכן המבקר מניע אותנו להישגים משמעותיים, אך יש כאן גם מחיר גבוה בדימוי עצמי, שחיקה פיזית... נשאלת השאלה האם יש אפשרות להגיע להגשמה עצמית ולהישגים משמעותיים גם ממקום של זרימה ומודעות ולא רק מתוך מסר שלילי בחוויה הפנימית ... הגב להודעה זו |
|
| המבקר-המארג |
 |
דיקלה |
 |
16/1/2011 5:51 |
בלהה ועצמאות יקרות. מהדהד לי מאד הטקסט שכתבתן. בעיקר לאחר ההתמקדות אחרונה שלקחתי בה חלק. הקשבתי לאדם שחווה סבל רב בשל זיהוי כמעט מוחלט של קולו של המבקר כאני הפנימי שלו. במהלך תהליך ההתמקדות לקח לו המון זמן לקבל את ההבנה שהמקום הפנימי שהוא כל כך מזהה כעצמי הוא בעצם קולו של המבקר. כמקשיבה הדימוי שעלה בתוכי הוא של מארג. המבקר וגרעין ההוויה הפנימית ארוגים זה בזה. ומצריכים התבוננות שקטה ואיטית על מנת לאפשר את ההבנה שמדובר ב´שני חוטי צמר´ שונים. נראה לי שיהיה שם תהליך ארוך שראשיתו -היכולת לזהות את קולו המבקר ולהפרידו מהקול הפנימי ומאנרגיית החיים. האם ישנם כלים היכולים להקל על תהליך ההכרה או להבהיק אותו.
?
הגב להודעה זו |
|
|
 |
|
 |
|
| המבקר הפנימי...הרהור...
|
 |
ליבי |
 |
27/12/2010 4:32 |
בהמשך לשיחתינו אתמול במפגש, ותוך כדי סיעור המוחות שהתפתח במליאה , עלה איזה הרהור לגבי היותינו בני אדם אנושיים בעולם שבו בכל מכונה אנושית קיים מבקר.אנחנו מקדישים כ"כ הרבה אנרגיה , מחדדים את יכולת ההבחנה, מתאמנים ללא הרף במאמץ לזהות בדיוק מתי הוא מופיע ,בזמן תהליך, או באופן אקראי במחשבותינו במשך היום. מתאמנים בלהפחית את העוצמות המשתנות שלו, הוא חמקמק, מפתיע, הוא ערמומי, והשפעותיו כמעט תמיד הרסניות ,שליליות, ולא משאירות חלקה טובה. כשהוא מופיע בזמן תהליך התמקדות, הוא צובע את התהליך בגוונים מסמאים כדי שנחשוב שהוא הנכון הצודק. כל זה ביחד יוצר מראש הגדרה מאד שלילית ,לא מקבלת, דוחה, כלפי אותו מבקר .מישהו שתמיד צריך ל"היזהר" ממנו, לבקש בנימוס , שיזוז, שלא יתערב...ואולי נחזור אליו יותר מאוחר. כמו איזה נודניק , שתמיד מופיע בזמן הלא נכון, במקום הלא נכון,ומעורר ישר סלידה. אבל , חברים, הבשורות הן, שלמעשה הוא תמיד יופיע בצורה כזו או אחרת! .(אפילו בזמן הכתיבה שלי כעת, הוא מאותת לי שהוא פה)
ישנה אצלי מחשבה כזו, שאולי כדאי לשנות את הגישה כלפי אותו מבקר. הכוונה שאם הוא קיים ממילא במנגנון האנושי. הוא הרי נולד אפשהו בגיל 3, 4, או 9. והוא נולד בזמן ,שלמעשה, למנגנון האנושי המפותח הזה לא היו הכלים לראות את אפסיותו ,פחדנותו, והרעל שלו,התופעה שברגע אחד נולדה, לימים קיבלה את השם "מבקר פנימי". אולי ...אולי ...יש שם משהו, אולי יש בו ,משהו?
אולי יחס לא נגטיבי . שהרי אם הוא נולד אצל כולנו כבני אדם, משמע שהוא "איבר חיוני" ברב מערכת, שהוא לא פגם.שאולי יש סיבה לקיומו? אולי תופעתו בגוף האורגני , החכם , מאלצת אותנו ל"התאמן" על משהו כדי לחזק שריר כלשהו. ממש כמו בחדר כושר, שרירים כואבים כשמפעילים אותם. וניבנים ומשתקמים מחדש במנוחה. למעשה , שריר זקוק לגירוי ע"מ להתחזק.התוצר של הגירוי, הוא כאב. התוצאה היא התחזקות . הכוונה היא, שלא נכבד את נוכחותו ואת ההשלכות של קיומו.(הכאב) אלא הכוונה שנכבד את חוכמת הגוף מתוך אמונה ,שאם התופעה מתפתחת בזמן המסויים שלה, בגוף המסויים הזה, בצורה המסויימת שלו, כנראה שזה משהו שמצריך לעצור ,ולבחון אותו.
אולי אם אקבל את העובדה שהוא חלק משלם (למרות ועם השובל שהוא משאיר אחריו), אפסיק להיות מופתעת? אולי פחות סובלת?...! הגב להודעה זו |
|
| הרהור חוזר.. |
 |
דיקלה יובל |
 |
2/1/2011 17:1 |
בחויה שלי הוא מעין כוח התנגדות. כוח התנגדות שלמולו אנחנו גדלים. מתעצמים. ושואפים מעלה. כוח שמוליד את הרצון להתגבר, להביא מבט אחר, קריאת מציאות שונה. כוח שמכריח את התודעה לשבור את דפוסי המחשבה הרגילים. להיות ערה יצירתית וגמישה. כוח התנגדות שמחדד את הבחירה. האם לקרוס למולו או לתפוס עליו גל.. ואם אשתמש באנלוגיה מעולם קרוב ללבי אומר, שכשאני מתבוננת בקומפוזיציה ורוצה לרשום אותה בפחם נניח. לא ניתן להניח כתם שיקרא כאור מבלי להניח כתם צל לצידו. המשמעות האישית שלכל אחד מהם תלויה ואחוזה זה בזה. האור תמיד כלוא בין הצללים.
הגב להודעה זו |
|
|
 |
|
 |
|
| המבקר הפנימי
|
 |
דיקלה יובל |
 |
19/12/2010 5:2 |
בלהה ועצמאות יקרות.
לאחר תקופה מרתקת של התנסות בהקשבה ובהתמקדות אני שמה לב שיש משהו לא בהיר בהבנה שלי את עניין המבקר וההתייחסות אליו.
ראשית ברמה העקרונית.
לא ממש מבינה מדוע המבקר נתפס כקול לא לגיטימי ואורגני כשאר הקולות העולים בטיפול. ומדוע ההנחיה היא לבקש ממנו לזוז צידה. עולה בי תחושה של ל´טאטא מתחת לשטיח´ בכל פעם שאני מבקשת ממתמקד לבקש מהמבקר לזוז הצידה. אני מבינה את חשיבות העניין בטווח המידי של מהלך ההתמקדות, אך ברמה העקרונית משהו שם לא מסתדר לי. ואני שמה לב שזה מלווה בתחושת גוף - משהו בבטן מתכווץ בכל פעם שעולה הצורך בהנחיה הזו. תחושה של משהו לא אורגני. שלא עומד בקנה אחד עם הזרימה הטבעית האורגנית שכל כך מוטבעת בתהליך ההתמקדות. המבקר מביא עימו נושאים מוטמעים עמוק שקשה לומר להם פשוט לזוז הצידה. שלתחושתי הם יכולים לעתים להוות גרעין לתהליך שלם.
ושאלה נוספת, מה ניתן לעשות אם במהלך התמקדות אני מזהה שהקול שעולה מהמתמקד הוא קולו של המבקר. אך המתמקד בעצמו לא מבין זאת או מבין אחרת. איך ממשיכים את המהלך משם?
אשמח מאוד למחשבותיכן בעניין.
תודה. דיקלה הגב להודעה זו |
|
|
 |
|
 |
|
| להיות נוכח, להיות אנושי
|
 |
דוד גורן |
 |
3/11/2010 3:50 |
כשאני קורא את המאמר של יוג´ין על החשיבות של הנוכחות האנושית , אני מזדהה ומקבל כל קטע כעומד בפני עצמו ואת כל המאמר כולו זה מרגש אותי שכן אני רוצה כל כך להיות מסוגל להיות נוכח כאדם, כבן אנוש נוכח כל אירוע בכאן ועכשיו שלי וכמובן להיות נוכח במלוא נוכחותי מול הזולת. הקטע שדיבר אלי הכי.. הוא הקטע הבא: "לכן, כשאני יושב עם מישהו, אני לוקח את הצרות שלי והרגשות שלי ואני שם אותם כאן, בצד, קרוב כי אולי אזדקק להם. אני עשוי לרצות להיכנס לשם ולראות משהו. ואני לוקח את כל הדברים שלמדתי: טיפול קוגניטיבי, שיקוף, התמקדות, גשטאלט, רעיונות פסיכואנליטיים וכל השאר (הלוואי והיו לי יותר), ואני שם אותם כאן, בצד השני שלי, קרוב. ואז אני רק כאן, עם העיניים שלי, ויש את האדם האחר מולי עם ההוויה האנושית שבו."
הפוך לעמוד הבית | הוסף למועדפים | אודות | צור קשר
2005 כל הזכויות שמורות. המרכז הישראלי להתמקדות. האתר נבנה על
הגב להודעה זו |
|
| שמעו סיפור זן : פשוט לעשות... |
 |
עינת גבע, מכון אדלר. |
 |
17/12/2010 17:11 |
סוגיית הנוכחות מזכירה לי סיפור ...
שמעו סיפור זן : פשוט לעשות...
מאסטר סואנג סאן עודד את תלמידיו לעשות פשוט את מה שהם עושים.
הוא אמר, "כאשר אתם אוכלים, רק תאכלו. כאשר אתם קוראים, רק תקראו".
פעם אחת תלמיד תפס את סואנג סאן קורא עיתון בזמן האוכל. אמר לו סואנג סאן, "כשאתם קוראים עיתון ואוכלים, רק תקראו ותאכלו".
עינת גבע, מכון אדלר
הגב להודעה זו |
|
| המרכז הישראלי להתמקדות |
 |
בלהה פרולינגר |
 |
3/11/2010 19:44 |
להיות נוכח להיות אנושי, אכן כל כך מרגש המאמר הזה ששם עולם ומלואו בפשטות ועומק אין סוף. נשמע כל כך פשוט וגם רחוק מהקורה סביבנו בתקשורת היומיומית הרגילה.
מי יתן והנוכחות לעצמי ולאחר באנושיות תהפוך לנחלת הכלל.
בלהה
הגב להודעה זו |
|
| עיניים אנושיות |
 |
סיגל אביאל |
 |
3/11/2010 8:42 |
המאמר אכן מרגש, הן בתובנות שלו, והן בענווה ובאנושיות שעולות ממנו. המשפט שתפס אותי בקריאה ראשונה, שניה ושלישית ומזקק בשבילי את הנושא הוא זה האומר "ואז אני רק כאן, עם העיניים שלי, ויש את האדם האחר מולי עם ההוויה הראשונית שבו". במשפט הזה ישנו ה"אני רק כאן" לעומת ההתפזרות הרגילה לכל עבר ולכל זמן, וישנן העיניים על העצמה שבהן, וישנו האחר, אבל ללא זרות, בתחושת השיתוף של ההוויה האנושית.
סיגל
הגב להודעה זו |
|
| מושב גבעת חק |
 |
עצמאות פרלשטיין |
 |
3/11/2010 10:28 |
סיגל יקרה,
אמרת שמה שנגע בלבך הם המשפטים המדברים:
עלי, המקשיב שאני כאן ולא בכל מקום אחר אפשרי בראש...
והמספר כאן עם העיניים שאינן זרות אף שאין אנו מכירים את האדם הזה לעומק ואנחנו לא חולקים עמו שנים של היכרות.
כן, כן...זה כל כך עוצמתי, לא מובן מאליו שבזמן קצר, עם התנאים הנכונים של הקשבה, נוכחות ואמפתיה נוצר קשר עמוק, עמוק, ללא דרישות ותנאים
זהו קשר אנושי מיוחד שאין דומה לו ומרגיש כל כך פשוט וממלא את הנפש
שנזכה כולנו לחוש אותו ביום יום ולו פעם אחת: אם זה ביני לבין עצמי ואם זה ביני לבין האחר.
עם חיבוק להוויה האנושית המרננת בתוכינו
עצמאות
הגב להודעה זו |
|
|
 |
|
 |
|
| שיתוף ושאלה....
|
 |
עינת גבע, מכון אדלר |
 |
26/9/2010 0:53 |
שלום רב,
אני עוקבת בעניין אחר עבודתכן דרך המיילים שאתן שולחות לפרקים.
בימים אלה אני קוראת את הספר: " האומנות לחיות", מאת ויליאם הארט.
הוא מנסה להעביר בספר את משמעות וחוויית מדיטציית הויפאסנה כפי שנרכשה מיפי הבודהא.
האם אתן מכירות?
האם אתן יודעות על חיבור בין תפיסת העולם והיישום הזו עם ההתמקדות?
בברכת שבוע של אור ואהבה
עינת גבע, מכון אדלר.
הגב להודעה זו |
|
| גבעת חן 9 |
 |
עצמאות פרלשטיין |
 |
3/11/2010 10:21 |
עינת יקרה ממכון אדלר,
אני שמחה לשמוע שאת מקבלת חומרים שלנו ושהם מעניינים והנה את כאן לשאול שאלה חשובה: האם יש קשר עם מדיטציה בשיטת הויפסנה מנקודת ההשקפה הפילוסופית לחיים?? מקווה שדייקתי בשאלה. מקווה שאני ברוח הדברים.
ראשית, אתך הסליחה שלא נענית בזמן שהרי זמן חלף מאז ששאלת.
אני עצמי שמעתי, קראתי והתנסיתי רבות במדיטציות בגישות שונות וכן, גם חוויתי 10 ימים של שקט בויפסנה במדבר.
ראשית, יש ויש קשר: בשניהם אנחנו מתחילים מאותה נקודת התחלה שהיא הסתכלות פנימה לעולם שבאוקינוס ההוויה הפנימית שלנו. גם בהתמקדות זוכרים לנשום, להביא נוכחות שהיא ידידותית ומקבלת.
בהתמקדות אנחנו מפתחים מערכת יחסים בין המודעות והנוכחות שלנו עם כל מקום ומקום שנחווה בעולם הפנימי. להבדיל מויפסנה שאומר: לשים לב לנשימה תוך כדי הסתכלות על ה"משהו" שנחווה שם...
אנחנו יורדים עם תשומת הלב הידידותית שלנו, כמו צוללנים מקצועים ומבקרים במקום ה"משהו" הזה, עם מצלמה 3D ומתעניינים בסקרנות מהו המקום הזה. אנחנו בדיאלוג איתו ומנסים לתרגם את המסר המשמעותי שרוצה לעבור אלינו...
אנחנו לומדים ללוות באמפתיה ובגובה העיניים ובלי פחד כל מקום וכל משהו שעולה שם במעמקי ההוויה שלנו.
בקורס שלנו אנחנו לומדים לפתח שריר רגשי, נוכחות ללא פחד מכל מה שבא לבקר אותנו. אנחנו עושים זאת בישיבה, בעמידה, בהליכה, ריצה או תוך כדי דיבור ועשיים בחיי היום יום
תודה לך,
עצמאות פרלשטיין
המרכז הישראלי להתמקדות
הגב להודעה זו |
|
| בעיקר תודה... |
 |
עינת גבע, מכון אדלר |
 |
7/11/2010 4:10 |
עצמאות,
בהחלט השבת לי, מודה לך על תשובה מפורטת וברורה.
אני חושבת שאתם עושות עבודה מעניינת ומקדמת.
להשתמע,
עינת גבע.
הגב להודעה זו |
|
|
 |
|
 |
|
| נקיון ו/או פינוי מקום .....
|
 |
ניצה ברסאנו |
 |
5/4/2010 12:35 |
יום שישי פסח כמעט.... להספיק כמה שיותר לפני השבת......
שקיות של זבל הולכות איתי לפח זבל ירוק ..... התיישבתי על אבן והמבט לוקח רחוק.....
מאחורי נשענת על הרי חברון...... מקדימה טבע רחוץ, עננים מחפשים על עלה אבק אחרון......
קרירות של סוף חורף, עוצרת לרגע לנשום..... געגוע פתאום יוצא לו בתוך דימעה על הלחי, כאילו החליט יחד עם האבק לצאת מהארון......
בחוץ הטבע יורה לכל הכיוונים (גשם קרני שמש פרחים רוח ועננים)..... ואני בתחושה של אביב מסתכלת קצת בפנים....
מחפשת את התשוקה שהתחפרה לה עמוק.... ו משחררת החוצה רק רגעים של צחוק.....
קלילות של פרפר שעף בין הפרחים.... מחפש לו צוף בלי להתעמת עם חרקים.....
אבל הצורך לאוורר אחרי כבדות החורף תחושות עם יותר משקל...מוציאות החוצה את התשוקה, את העדינות והפגיעות- רוצה להפוך את הגוף יותר קל......
להוסיף לתשוקה התרגשות חגיגית, לעדינות לתת לעוף לגבהים חדשים...... את הפגיעות לשחרר ולתת לה ללכת, ולהרגיש לכבוד פסח שהתחדשתי בפנים....
אז שיהיה חג אביבי, וחגיגי, צבעוני ומלא התחלות.....ושנדע לפנות מקום בפנים להתגשמותן של משאלות..... ובעיקר שניקח לנו את החרות להיות עצמנו....
ניצה
הגב להודעה זו |
|
|
 |
|
 |
|
| התמקדות מתאימה לשיפור יחסים בזוגיות?
|
 |
יעל |
 |
20/3/2010 14:6 |
שלום לכולם, אני מחפשת נתיב חדש, תובנה חדשה, ומקום שיוכל לעזור ולכוון לי ולבן זוגי. כמו כן, אני מחפשת מקום שנוכל ללכת אליו ביחד, ולהחכים ביחד. אשמח לשמוע את החוויות שלכם מהסדנאות - לטוב ולרע. תודה רבה! יעל הגב להודעה זו |
|
| התמקדות בסדנת זוגיות לשיפור היחסים הבינאישיים |
 |
בלהה ועצמאות |
 |
20/3/2010 14:9 |
שלום יעל,
באפריל יש לנו סדנת זוגיות במרכז. נשמח לראות אתכם שותפים בה. בסדנה תוכלו להעמיק את האינטימיות בקשר שלכם, תלמדו תקשורת מעצימה לפתרון בעיות וקונפליקטים. מניסיון של הסדנאות הקודמות הבאת שפת ההתמקדדות בזוגיות מאפשרת שיפור ביחסים בין בני הזוג ובינם לבין הילדים.
נשמח לראות אתכם איתנו בסדנה,
בלהה ועצמאות
הגב להודעה זו |
|
|
 |
|
 |
|
| התמקדתי והצלחתי
|
 |
ענת שנאובה |
 |
20/3/2010 14:1 |
תוצאה מדהימה בעיניי בעקבות תהליך התמקדות. אני כבר כמה ימים מסתובבת עם תחושה של קנאה.תחושה שהעיקה עליי מאוד,תחושה שקשה לשתף בה כול אחד.ניסתי במהלך הימים להמקד ולהבין את התחושה הזו להתעמק בה ולהבין אותה לפי התהליך שלמדנו עד עכשיו וזה הביא אותי למחוזות אחרים(כמובן שקבלתי הכול בברכה)אבל עדין תחושה הזו לא הרפתה ממני.עזרתי אומץ ושיתפתי חברה שמבינה את שפת התמקדות והמליצה לי פשוט לתת לתחושה הזו מקום,להרגיש אותה לחוש אותה,ואני חייבת לציין שאחרי שסיימתי איתה את השיחה התמקדתי מהמקום של לתת מקום ונוכחות.אני עדין בהלם חהתוצאות של התהליך. אני פשוט נתתי לה מקום נוכחות גימשות להסתובב בתוכי כאוות נפשה נתתי לה בעצם לגיטמציה לעצם קיומה של אותה תחושה.היא התחילה לנוע בתוכי כמור כדור מתגלגל ואחרי זה הרגשתי אותה כמו על סקטטים טסה מקום למקום ופשוט הפשרתי לה כאוות נפשה פשוט הרגשתי את זה בעוצמות מאוד חזקות ואחרי המקדות ממושכת הרגשתי איך היא התעייפה והחליטה שהיא עוצרת ונחה שמעתי את הפנים שלי מודה לי על האפשרות לתת לה לנוע בתוכי כמה שהיא רוצה, ועכשיו היא מסופקת ,ומותשת וחייבת לנוח. מוסר השכל לא לפחד מתחושות גם שהם קשות פשוט לפעמים זה כרוך בלתת מקום ,ולהתבונן בה ממקום נקי לחלוטין. גאה להכיר את שפת התמקדות.
ענת הגב להודעה זו |
|
| והעיקר... לא לפחד כלל! |
 |
בלהה ועצמאות |
 |
20/3/2010 14:3 |
מרגש לקרוא איך בכל כך מעט זמן כבר התפתח לו השריר של להיות עם... כל זה! יישר כח בלהה ועצמאות
הגב להודעה זו |
|
|
 |
|
 |
|
| אפשר להתמקד ולפנות מרחב גם בנסיעה
|
 |
עדנה |
 |
20/3/2010 13:52 |
אז לכולכן חברותי ה"מתמקדות" התמקדתי אתמול.....בשעת צהריים בנסיעתי למפגש. רציתי ל"פנות מרחב" לתחושה לא נעימה שהגיעה אלי משיחת טלפון....לפני צאתי לסדנא , זה היה פשוט מדהים.. תוך 10 דקות אנרגיה חדשה מילאה אותי בנסיעתי הרגשתי את התחושה פשוט זזה. בדרך כלל אני נוטה ל"סחוב "תחושות שעות,ימים ולפעמים חודשים, חוויתי שינוי תוך כדי התהליך. מחכה לבאות בהמשך הקורס. הגב להודעה זו |
|
| פינוי מרחב, כלי לרווחה פנימית |
 |
עצמאות ובלהה |
 |
20/3/2010 13:59 |
עדנה יקרה,
שמחנו שיכולת ליישם את "פינוי המרחב" מיידית ולהגיע לסדנה יותר ממוקדת, מכוונת ובתחושת רווחה פנימית רחבה יותר. כידוע לך, במרכז אנו שמות דגש על כך שניתן ליישם את כל הנלמד בהתמקדות ישירות לחיי היומיום ולראות תוצאות מיידיות.
גם את חווית זאת הפעם, כמו רבים אחרים.
תודה על השיתוף,
בלהה ועצמאות
הגב להודעה זו |
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|